בראש השנה נוהגים לאפות חלות עגולות
ומתוקות, כסמל למחזוריות החיים, לשלמות
ולשנה מתוקה. הצורה העגולה מסמלת את
מחזור השנה ואת התקווה למחזור חיים שלם
ושליו. המתיקות, המושגת באמצעות דבש
או סוכר, מבטאת את האיחול לשנה טובה
ומתוקה.​ בנוסף, נהוג לטבול את החלה
בדבש לאורך כל חגי תשרי, עד הושענא
רבה, כסמל להמשכיות הברכה והמתיקות.

המנהג לאפות לראש השנה חלה עגולה גדולה
וספירלית הגיע מאיטליה, במרכזה נועצים
צלוחית מלאה דבש, שתהא השנה מבורכת
ומתוקה. גם יהודי מרוקו נוהגים לאפות
חלה ספירלית גדולה ויפה ובין רצועותיה
נועצים שקדים. דבר עגול אין לו קץ וסוף,
והוא סימן טוב לאריכות ימים בלי קץ.

בראש השנה, לצד החלה העגולה המסורתית,
נוצרו בקהילות ישראל מנהגים מיוחדים
לאפיית חלות בצורות סמליות: בקהילות
אשכנז, למשל, נהגו להכין חלה בצורת
סולם כסמל לעלייה רוחנית, בהשראת מדרש
בו מסופר כי בראש השנה הקב"ה "עושה
סולמות בשמים" ומעלה ומוריד בני אדם
לפי מעשיהם. בחלק מהקהילות נהגו לעצב
חלות בצורת ציפור, כסימן להגנה ושמירה,
בעקבות הפסוק "כציפורים עפות כן יגן ה'
צבאות" (ישעיהו ל"א, ה'). המנהגים האלו
מעניקים לכל חלה ממד נוסף של תפילה,
תקווה וסיפור משפחתי שעובר מדור לדור.